הגישה הפרשנית

הגישה הפרשנית מבקשת להבין את ההתנהגות האנושית מצד המשמעות הגלומה בה . אפיונו המובהק ביותר של האדם , על פי גישה זו , הוא חתירתו הבלתי נלאית להעניק פשר לחייו וליחסיו עם סביבתו . הגישה הפוזיטיביסטית מטפלת באדם כמי שמגיב על גירויי הסביבה , ואילו הגישה הפרשנית רואה בו יצור פעיל , המעצב ומשנה את ניסיונו על בסיס המשמעות שהוא מייחס למעשיו שלו ולהתרחשויות בסביבתו . במשמעות זו , שלא כבהתנהגות הגלויה , אי אפשר לצפות במישרין , וגילויה והבנתה מחייבים שימוש בדרכי פירוש . מטרת המחקר הפרשני אינה להסביר ולנבא , אלא להבין . החוק האובייקטיבי העומד ביסוד ההסבר הפוזיטיביסטי מאפשר לנבא את התופעה הנחקרת " מבחוץ " – כפועל יוצא של תופעות * בגרמנית : , verstehen מושג שטבע הסוציולוג הגרמני מקס ובר , ולפיו כדי להבין תהליכים ואירועים חברתיים יש לשאול קודם כל למה התכוונו או חתרו אלה שחוללו אותם . להרחבה על מושג זה ראו הספר ציוני דרך בהגות הסוציולוגית , חלק ב , פרק " ) 8 מקס ובר " ) , מאת ריימון ארון . אחרות , ואילו הבנה פירושה לקשר בין התופעות מבפנים באמצעות חשיפת המשמעות המשותפת להן . כדי להבין תופעה חברתית אי אפש...  אל הספר
האוניברסיטה הפתוחה