בחלק ה של תורת המימון : ניהול פיננסי של גופים עסקיים , הצגנו שיקולים שונים המנחים את הארגון העסקי בהחלטותיו לגבי מקורות המימון , שאחד מהם הוא רצונו להתחלק בבעלות עם משקיעים נוספים . במקרה כזה עומדת בפניו האפשרות להנפיק מניות נוספות . אולם , אם לארגון העסקי אין עניין בשותפות לבעלות , יש באפשרותו לגייס הון זר ממקורות חוץ — נטילת מלוות או הנפקת איגרות חוב . ואמנם , חברות שמניותיהן פזורות בין בעלים רבים עשויות לבחור בהנפקה חדשה של מניות , שכן להנפקה זו תהיה השפעה קטנה על השליטה בחברה . לעומת זאת , חברה שאיננה מאופיינת בפיזור נרחב של מניותיה עשויה להעדיף שימוש במנוף גבוה כדי לשמור על שליטה פעילה בחברה , וזאת על אף העובדה שהחוב הנוסף יעלה את הסיכון מעל לרמה העשויה להיחשב כמרבית . שאלה 10 . 9 נתחו והסבירו את הציטטות הבאות : א . " חברות המוותרות על השימוש במנוף פיננסי יכולות להגן טוב יותר על הדיבידנדים שלהן " . ב . " חברות המאופיינות ביציבות יחסית בהכנסותיהן נוטות להשתמש בחלק יחסי גבוה יותר של חוב במבנה ההון שלהן " . ג . " חברתנו עושה שימוש רחב במנוף הפיננסי , ולכן היא יכולה להסתפק בשיעורי תשו...
אל הספר