ביחידה זו עברנו לטפל בהחלטות המנהל הפיננסי לגבי המימון לטווח ארוך . הסברנו את תהליך גיוס הכספים באמצעות הנפקת ניירות ערך , ותיארנו את השווקים שבהם מתבצע המסחר בניירות הערך לאחר שהונפקו ונרכשו . ערכם של ניירות ערך אלה נובע מכך שהם מקנים למחזיק בהם זכויות מסוימות על נכסי הארגון העסקי המנפיק ועל זרם המזומנים שלו . בפני המנהל הפיננסי עומד מגוון רחב של מקורות מימון חיצוניים לטווח ארוך . מקורות אלה כוללים מניות רגילות , מניות בכורה , כתבי אופציה , ניירות ערך המירים , הלוואות לטווח ארוך , איגרות חוב וחכירה . כללית , אפשר למיינם להון עצמי ולהון זר . קיים הבדל ניכר בין מעמד ספק ההון העצמי לבין מעמדו של ספק ההון הזר . הבדל זה מקבל ביטוי בשישה מישורים עיקריים : בתמורה המשתלמת , ברווחים , במעמד ספק ההון , בסמכותו , במעמדו במקרה של פירוק , ובסיכון שהוא נוטל על עצמו . במקרה של הון זר : התמורה המשתלמת — מוחזרת במועד / ים קבוע / ים , בתשלומים או בסכום חד פעמי , לפי הערך הנקוב או בתוספת הפרשי הצמדה . הרווחים — ריבית המשולמת בסכום קבוע מראש ובמועדים קבועים . תשלום זה איננו תלוי בהצלחת הפעילות העסקית . מ...
אל הספר