החכירה הפיננסית יוצרת התחייבות חוזית ארוכת טווח , בדומה למימון באמצעות חוב . על ידי חתימה על הסכם החכירה מתחייב החוכר לשלם סכום קבוע — דמי חכירה — ולתחזק את הציוד . וכך , בין החוכר לבין המחכיר נוצר קשר של לווה - מלווה . על החוכר להקפיד על ביצוע תשלומי החכירה וקיום שאר תנאי העסקה במלואם , כשם שהדבר נדרש במקרה של איגרת חוב . ואולם , התוצאות הנובעות מאי עמידה בתנאי החכירה שונות מאלה הנובעות מאי עמידה בפירעון חוב , בעיקר משום שהמחכיר שומר לעצמו את הבעלות החוקית על הציוד . מאחר שהמחכיר הוא בעליו החוקי של הנכס , עומדת לו זכות חוקית להחזיר לרשותו את הנכס . למחזיק באיגרת חוב , נושה מובטח של החברה המנפיקה , יש תביעה על מלוא הקרן והריבית שלא שולמה . אך גם כאשר תביעה זו מובטחת במשכנתא , אין הוא יכול לבוא ולקחת את הנכס הממושכן . יש לו זכות להשיג מבית המשפט צו הוצאה לפועל למכירת הנכס הממושכן , ושמורה לו זכות קדימה בקבלת חלק מתמורת המכירה כנגד החוב . אם כן , המחזיק באיגרת חוב נוטל סיכון רב יותר מהמחכיר . בהמשך נציג שיטה לבדיקת כדאיות המימון באמצעות חכירה פיננסית , אולם כבר עתה נדגיש כי כל השיטות לבד...
אל הספר