בישראל רב חלקה של הממשלה במימון לטווח ארוך , במיוחד בחברות הממשלתיות והציבוריות , אולם גם המשקיעים הפרטיים נהנים מתמיכה ממשלתית נרחבת הן בהשגת הלוואות מבנקים ומחברות השקעה , לפי הכוונת הממשלה , והן בקבלת הלוואות מתקציבי הפיתוח וממקורות ממשלתיים אחרים . חברות הפועלות באזורי פיתוח , חברות העוסקות בייצוא , חברות המעסיקות מספר גדול של עובדים וחברות המקבלות עובדים שהוכוונו מטעם הממשלה זוכות בהלוואות ניכרות , בריבית נמוכה ובתנאי תשלום נוחים . עם הקמת המדינה , ובעקבות הפיתוח והמאמץ לביסוס הכלכלי של המדינה , שאוכלוסייתה הלכה וגדלה בקצב מהיר , נוצר הצורך בעידוד מקיף ליוזמה הכלכלית ולהשקעות הון חוץ והון מקומי . כבר בשנת 1950 חוקקה הכנסת את החוק הראשון לעידוד השקעות הון . במהלך השנים , עם הניסיון שהצטבר וכאשר הצרכים הלאומיים התעוררו , החוק תוקן , הוחלף ועודכן . עם חקיקתו , עודד החוק מפעלים בכל רחבי הארץ , והושם דגש על משיכת השקעות של תושבי חוץ . עם הזמן , כאמור , החוק שונה ועודכן . שני העדכונים החשובים היו : . 1 שינוי התפיסה לזו שהמענקים , שעד אותו שינוי היו בלתי תלויים בגובה ההשקעה , יינתנו כאחו...
אל הספר