המניה היא מסמך המקנה למחזיק בו זכות בעלות על הארגון שהנפיק אותו . היא מהווה חלק מהון המניות של החברה , והיא מייצגת את מכלול החובות והזכויות של המחזיק בה בחברה . המסמך משמש הוכחה לבעלות של המחזיק בו על החברה , והוא מגדיר את חלקו ברכושה של החברה , את זכותו להשתתף ברווחיה ואת חלקו בעת פירוקה . על פי החוק , המחזיק במניה יכול למוכרה , לרכוש מניות נוספות , להעבירה לאחר , לשעבד אותה ולהורישה . הון המניות של החברה , מבחינת החוק , הוא הסכום הרשום בתקנון החברה , והוא נקרא הון רשום ( . ( authorized shares capital סכום זה מהווה נקודה גבולית , שמעבר לה אסור לחברה להפיץ מניות . בדרך כלל , החברה מפיצה מספר מניות שערכן נמוך מההון הרשום . אותו חלק מההון הרשום שהוקצה למבקשי המניות נקרא הון מונפק ( issued . ( shares capital החברה יכולה להנפיק מניות מתוך ההון הרשום לפי צרכיה — בחלקים ; כאשר החברה מקצה את כל המניות שנרשמו בתקנון ההתאגדות שלה , ישתווה ההון המונפק להון הרשום . אותו חלק מההון המונפק ששולם למעשה לחברה על ידי רוכשי מניותיה נקרא הון נפרע ( . ( paid - up shares capital ההון הנפרע בלבד הוא ההון הא...
אל הספר