בסעיפים הקודמים למדנו כי המאזן משקף את תמונת העסקים ברגע נתון ( בדרך כלל לסוף שנה ) ודוח רווח והפסד משקף תוצאות עסקיות במשך תקופה נתונה , אם כן , חסר דוח אשר ישקף את הזרימות הכלכליות הנוצרות מפעילות הארגון העסקי בתחומי התפעול וההשקעות , ושעליהן לא ניתן לעמוד מתוך המאזן ודוח רווח והפסד בלבד . כך , למשל , קונצרן כור הציג , באמצע שנות השמונים של המאה הקודמת , רווחים בדוחות רווח והפסד אף שכשל ונקלע למצוקה פיננסית ( צבירת הפסדים של 750 מיליון דולר ) . רק משהגיע לסף פירוק ( מאזן 1987 ) נחשפו הפסדי הענק . הכישלון של דוח רווח והפסד בבדיקת המצב הכלכלי הריאלי של הארגון העסקי , נובע מכך שהוא מסתפק בהצגת תקבולים ותשלומים תקופתיים של העסק , תוך התעלמות מוחלטת מתזרים המזומנים הנובע מתקבולים ותשלומים אלה . רק בספטמבר 1989 פירסמה לשכת רואי החשבון בישראל גילוי דעת על דוח תזרימי מזומנים ( גילוי דעת , ( 51 אשר יספק מידע על תקבולי המזומנים ותשלומי המזומנים במהלך התקופה שאליה מתייחס הדוח . גילוי דעת זה חל על דוחות כספיים החל מחודש מארס . 1990 עם כניסתו לתוקף של תקן חשבונאות ישראלי מס ' , 29 בדבר החלת התקני...
אל הספר