אינפלציה גבוהה מובילה בהכרח לפיחות המטבע המקומי ביחס למטבעותיהן של ארצות שבהן האינפלציה נמוכה יותר . במדינות המתבססות על יבוא חומרי גלם ועל יצוא מוצרים מוגמרים , כדוגמת המשק הישראלי , אי הוודאות בשערי החליפין , כתוצאה מאינפלציה , מהווה בעיה חמורה , שכן היא פוגעת בצד ההוצאות — יבוא , ובצד ההכנסות — יצוא , ומשבשת את התכנון לטווח ארוך . היצואן הישראלי נתקל בשתי בעיות נוספות בתחום זה : הפיחות בשער השקל החדש מפגר בדרך כלל אחרי שיעורי האינפלציה המקומית ולכן הגידול בהכנסות מיצוא — כתוצאה מפיחות המטבע המקומי — אינו מדביק את הגידול האינפלציוני בהוצאות הייצור המקומיות . היצואן נאלץ להעלות את המחיר הדולרי של מוצריו , ויש לכך השפעה על הביקוש בחו " ל למוצריו , שכן אלה הופכים להיות יקרים יותר . הבעיה הנוספת קשורה בשינויים היחסיים בשערי המטבעות הזרים שבהם מתנהל היצוא : בגלל התנודות בשערי החליפין של הדולר , היורו והלירה שטרלינג , למשל , היצואן — בישראל , או בכל מקום אחר בעולם — מתקשה בבחירת המטבע לקביעת מחירי מוצריו ובבחירת המטבע להחזקת יתרות המזומנים מתקבולי יצוא . אי ודאות בשערי חליפין בעתות אינפלצי...
אל הספר