" אמר להן ( רבי יוחנן בן זכאי לתלמידיו ) : חייכם , לא המת מטמא ולא פרה מטהרה ולא המים מטהרין , אלא אמר הקב " ה : חוקה חקקתי , גזירה גזרתי אין 28 הנמקת הבקשה על ידי ההבטחה להמשך קיומה של עבודת ה ' מופיעה בתפילת ההודיה כקיומה של הבטחה זו , ומבחינה זו , כמו גם מאופן התגלותם של המרכיבים האחרים – אפשר לראות את תפילת השבח וההודיה כהיפוכה של תפילת הבקשה . 29 דהוד מתרגם הכרזה זו בלשון עבר : , I did not die tbu lived אולם ההקשר והניתוח שלעיל תומכים בהבנת אמירה זו כהבטחה לעתיד וכהכרזת הכרה עקרונית . 30 דומה : ל , י ; פח , יא › יב , וראו להלן , עמ ' : 150 " אשירה לה ' בחיי " , על טיבן ומשמעותן של הכרזות אלו . אתה רשאי לעבור על גזרתי , דכתיב : זאת חקת התורה › ( במ ' יט , ב ; לא , כא ) . בחרתי לפתוח חלק זה של העיון במובאה זו , משום שהיא עשויה לרמז על עמדתי . אין ספק שהקרבת הקורבנות היא לב › לבו של הטקס הפולחני . דווקא משום כך בולטת העובדה שבמזמורי תהלים אין לכך מבע חווייתי , רגשי או רעיוני – ואילו במרכיבי הטקס האחרים , היבטיה השונים של החוויה הדתית כרוכים בהבעת רגשות ומחשבות שצמחו מן הסיטואציה הנרמ...
אל הספר