בפרק זה נעיין במזמורים שהסיטואציה הטקסית משתקפת בהם בגלוי או במרומז . ידוע כי מזמורי תהלים כולם נכללו עם הזמן בדרכים שונות בטקסי התפילה ובטקסים פולחניים שונים . ממילא נמצא , שכל המזמורים ראויים לשמש בדרך כלשהי מרכיבים במעמדים טקסיים , בין שנועדו ונוצרו לשם כך מראש , ובין שהורכבו למטרה זו על ידי עורכים . כאן נעסוק אפוא רק במזמורים שהתיאורים המופיעים בהם או מרכיביהם הצורניים מצטרפים לתמונה של חגיגה טקסית , בעיקר בחלקה המקדים של החגיגה , העלייה לרגל . ההבדל המהותי בין חוויה זו לאחרות הוא שבסיטואציות החווייתיות האחרות מקורה הנפשי › רוחני של החוויה הוא בעיקר תוכנו של המבע , היינו הרעיונות וההשקפות שבטקסט . אך כאן יש זיקת גומלין בין הרעיונות ובין תגובותיו הרגשיות וההכרתיות של הדובר כלפי המתרחש בסיטואציה הייחודית המשתקפת במזמור . עצם תחושת ההשתתפות והשייכות לקהל החוגגים היא המולידה את הרעיונות , המשמשים בהקשרים אלה כסממני הזדהות , כלומר כעדויות לזהותם ההכרתית של החוגגים . עקרונות המוסר והאמונה המושמעים מפי המשתתפים הם מעיקרם הכרזות על יתרונותיו של הציבור החוגג על פני כל מי שאינו נמנה עמו . תח...
אל הספר