הפסוקים המשבחים את מעשי האל בבריאה , ישנם גם תיאורים המרמזים על אירוע היסטורי : " ה ' הפיר עצת גוים הניא מחשבות עמים " ( פס ' י ) , וכן : " אין המלך נושע ברב חיל גבור לא ינצל ברב כח . שקר הסוס לתשועה וברב חילו לא ימלט " ( פס' טז › יז ) . אמנם , פסוקים אלה עשויים להתקבל כ ' חכמתיים ' גרידא : במקרא ישנם ביטויים רבים המציגים את הסוס ( או את הסוס ורוכבו ) כסמל שלילי של הסתמכות על הכוח הפיזי . אבל נראה כי פס ' כ חושף את המצב : " נפשנו חכתה לה ' עזרנו ומגננו הוא " . מסתבר אפוא שהשיר הוא תפילת הודיה על מעשה ישועה – על הצלה מאויבים . אמנם , מזמור זה יש בו דמיון למזמור קמז , ועל כן ראוי להיזהר מפני מסקנות חפוזות . גם שם נזכרת " גבורת הסוס " ( פס ' י ) , אבל שם , אם ישנם בכלל רמזים לישועה מסוימת , הריהם נושאים אופי כללי ביותר , והם יכולים להיחשב כתיאורים כלליים של שבחי ה ' , כמו : " הרפא לשבורי לב ומחבש לעצבותם " ( פס' ב ) או : " מעודד ענוים ה ' משפיל רשעים עדי ארץ " ( פס ' ו ) . תיאורים כאלה הם בגדר אימות מידות ה ' , ואינם מתקשרים בהכרח לסיטואציה מסוימת , חד › פעמית . גם חוסנה של ירושלים מתואר ...
אל הספר