2. קרבה עד כדי התמזגות

" ואני קרבת אלהים לי טוב שתי באדני ה ' מחסי לספר כל מלאכותיך" ( עג , כח ) תחושת קרבתו של האל פנים רבות לה , והיא מתבטאת בדרכים שונות . הקשר בין תחושת הקרבה ובין החסות האלוהית הוא ההיבט הרווח והבולט ביותר , כפי שאפשר לראות גם מן הפסוק שלפנינו . למעשה , אף אפשר לראות כי פסוק זה מכיל כמה מן המרכיבים העיקריים של תפילת הבקשה : הצלע השלישית יש בה משום הנמקת הבקשה , המבטיחה לפאר את שם ה ' , ואילו שתי הצלעיות הראשונות הן צירוף של הצהרת נאמנותו של הדובר לה ' , עם ההכרה כי אכן , הוא מוצא את מחסהו בו . מכיוון שכך , נמצא כי הפסוק אף מספר ברמז את שבחי ה ' , ואם כך , הוא כולל גם את אחד ממכשירי הבקשה . עצם האפשרות לצמצם את חלקיה של תפילת הבקשה אל תוך ביטוי מרוכז – היא זו המציגה את משמעותה המלאה של תחושת הקרבה . אבל פסוק זה אינו רק תמצות נוסחתי – הוא קשור לבלתי הפרד אל חלקי המזמור כולו , במעין סיכום מרוכז של החוויה שביסודו . בשני חלקיו העיקריים של המזמור מוצגים הרשעים באופן מנוגד לדובר : ההכרזה " ואני קרבת אלהים לי טוב " עומדת כניגוד לגורלם של הרשעים : " כי הנה רחקיך יאבדו " ( פס ' כז ) . ההודאה : " ש...  אל הספר
מוסד ביאליק