בפרק הקודם עמדנו על משמעויותיה השונות של ההסתופפות בבית ה ' . עיון זה מוביל אותנו להבחנה בהיבט נוסף של החוויה הדתית , הקשור בקודמיו , תחושת הקרבה ההדדית בין האל לאדם . אף תחושה זו פנים שונות לה , והיא מתגלה ברמות שונות של עוצמה . אבל ביסודה אין היא אלא הפנמה נוספת של תחושת ההסתופפות בבית ה ' . בדומה להסתופפות או לקבלת החסות , אף תחושת הקרבה מוצאת את ביטוייה המובהק באמצעות ציור כמעט אחיד – החסות תחת כנפי האל . כמעט אי אפשר לזהות את מקור הביטוי " בצל כנפיך " . אמנם , ישנן אלוהויות מכונפות במזרח הקדום : התואר ' בעל כנף ' מופיע בטקסטים של ראס שמרה , ותארים כנעניים של אלוהויות אומצו במקרא ויוחסו לה ' . אבל אין יסוד להניח כי כך קרה גם לביטוי " בצל כנפיך " . בציורים מקראיים המתארים את האל כמעופף , הכנפיים אינן של האל עצמו , כי אם של הכרובים או של הרוח הנושאת אותו ( תה' יח , יא = שמ " ב כב , יא ; תה ' קד , ג ) . האל משתמש אפוא באמצעים למעופו , ואינו בעל כנפיים . לפיכך , נראה כי הוראתו של הביטוי דומה מעיקרה לתיאור " ואשא אתכם על כנפי נשרים " ( שמ ' יט , ד ) . אפשרות אחרת היא שהביטוי נושא משמעוי...
אל הספר