4. השבח וההודיה

המזמורים בסעיף זה יש בהם סגירת מעגל . בחלקם מספר המשורר בשבחי העולם – הוא משבח את היקום על סדריו הטובים , ומהלל את ה ' על מעשיו הנפלאים . בחלקם הם מזמורים חכמתיים , שבדרך כלל אינם משקפים סיטואציה אישית ייחודית . אבל ברובם הגדול הם מרוכזים סביב החוויה של מילוי המשאלה . הישועה האישית פתחה בפני בעל המזמור את הפתח להזדהות עם סדרי היקום הטובים , ואף לראיית עצמו כחלק מן ההרמוניה העולמית , ובהשמיעו את מסקנותיו באוזני הרבים , הוא חווה את הזדהותו עם הציבור . בין שלמעשה כבר נענתה בקשתו , בין שהוא רק חווה את מילוי משאלתו כאילו כבר נענתה בפועל , הביטוי שהוא נותן לכך מכיל יסודות זהים . יתר על כן , מן העיון במזמורים אלה עולה כי לעתים קרובות הם מכילים אותם מרכיבים שמצאנו בתפילות הבקשה , אלא הם מופיעים במובן ' הפוך ' , ואפשר לומר כי תפילת ההודיה אינה אלא ' היפוכה ' של תפילת הבקשה : בתפילת הבקשה מתחייב העותר לקיים את נדריו , להודות לה ' ולספר בשבחו , ואילו בתפילת ההודיה הוא מעיד כי בא לקיים את נדריו , והוא אכן מודה לה ' ומספר בשבחו . בתפילת הבקשה משמש תיאור מידותיו של האל כהנמקה לבקשה , ואילו בתפילת הה...  אל הספר
מוסד ביאליק