פרק ראשון: קישינוב ויצירת הטרגדיה היהודית

של העד בא לידי ביטוי דרך רגישות אוניברסלית ומודרנית . הוא מכונה בפשטות " בן אדם " ) שם , , ) 026 , 825 , 725 ואנו קוראים על התרוששות נפשו , על אובדן כוחותיו , על כישלונה של השפה , על בדידותו , תכונות אשר לוקאץ ' בכתביו המוקדמים ) sLukac 1911 ( מקשר הן לטרגדיה והן למצב המודרני . העד הוא נוכחות טרגית מודרנית יותר מדמות אנושית ; הוא הניגוד המוחלט לדיוקן הארצי והמוכר מאוד של יהודים כפריים . בניגוד לקולקטיביות שלהם , הוא עומד לבדו ; ובניגוד ל " יללה , בכי ו נאקת פ רֶ א " ) שם , 925 ( הבלתי פוסקים שלהם , הוא אינו מוציא הגה מפיו . שתיקה זו , אשר ואלטר בנימין מכנה ב " מוצאו של מחזה התוגה הגרמני" ) gUrsprun sde ndeutsche Trauerspiels ( " היעדר פ ה " ) , ) Unmundigkeit היא תכונה מרכזית למהות הטרגית של העד של ביאליק . בנקודה זו מצטט בנימין את פרנץ רוזנצווייג : לגיבור הטרגי יש רק לשון אחת שהולמת אותו לחלוטין : השתיקה . ] ... [ בשותקו , מחריב הגיבור את הגשרים אשר קושרים אותו אל האל ואל העולם , ומעלה את עצמו מעל למחוזות האישיות — אשר מגדרת ומבדילה בין פרטים בכך שהיא מדברת אל אישיויות אחרות — ולעבר ה...  אל הספר