לאומיות והולדת הטרגדיה היהודית במפנה המאה העשרים — הקדמה קצרה

ספר זה עוסק בהבנייתם של הלאומיות הציונית , של רגשות לאומיים ושל הסובייקט הלאומי בספרות העברית של סוף המאה התשע עשרה וראשית המאה העשרים , אשר רובה נכתב ברוסיה ובאוקראינה . גוף יצירה זה , שלימים יראו בו חוקרים את ראשית הקנון של הספרות העברית החדשה , העמיד את המסגרת שבה עוצבו הסובייקט הלאומי והרגישות הלאומית באופן המשמעותי ביותר ; ויצירות אלה הן שכוננו את התודעה ואת הפרדיגמות העתידות להשפיע השפעה עמוקה על התרבות שלאחר הקמת המדינה . ההשערה הרחבה אשר תיבדק לאורכן של הקריאות שלהלן היא שהטרגדיה , הן בתור תבנית אסתטית והן בתור קטגוריה פוליטית רגשית , חדרה ופלשה אל תוך הספרות העברית של מפנה המאה העשרים , לצדו ובשירותו של המפנה הלאומי . הגדרתו של המונח ' ' טרגדיה '' נתונה , כמובן , בוויכוח . הגדרותיה למיניהן נעות מאריסטו , שהתעכב על גורם " הפחד והחמלה " שהיא מעוררת בקהל , דרך הפרדיגמה שהציבה דורותיאה קרוק גלעד , ולפיה טרגדיה היא סיפור הסובב אחר גיבור שיש בו דופי , המתאבל בסופו של דבר על ליקויו וחושף דרך ייסוריו את כוחם של האלים והגורל ) — ) Krook - dGilea 1969 , 17 ועד הגדרות רחבות יותר המופיעות...  אל הספר
מוסד ביאליק