האחווה המרכזית האלטרנטיבית לאחווה הביולוגית היא אחוות החברים , שמוצגת ברומן העיר והבית כאלטרנטיבה גם למשפחה הביולוגית המורחבת . נעים לחברים להתכנס יחדיו בביתם של לוקרציה ופיירו שנקרא " מרגריטה " . הם מוצאים עניין , משמעות , נחמה ושמחה זה בחברת זה . החברות מקשטת את חייהם ומעניקה להם טעם ותחושה של פריצת המצב הסוליפסיסטי - הבודד , עם זאת , אינה תובענית מדי . אולם אידיליה זו קורסת בשלבים . הסיבה החיצונית הראשונה היא עקירתו של ג ' וספה , אחד מחבריה , לאמריקה , ואחר כך מכירת הבית הכפרי שבו נהגו החברים להתכנס . למעשה זוהי הוכחה שמאחורי התפאורה של מפגשי סוף השבוע בביתו של אחד החברים מחוץ לעיר , לא עמדה מחויבות עמוקה ואמיתית בכל מחיר להתמיד בקשר . כל זמן שהוא התאים לשותפיו כאופציה של יציאה מהשגרה ומהבדידות , מבלי לתבוע מהם תביעות מחייבות הוא נשמר , ואילו ברגע שכמה משותפיו שינו את מקום מגוריהם או מצאו להם עיסוקים אחרים , הוא דעך . עם זאת זוהי קהילתיות השרויה בקשב דרוך לכל אחד ואחד מהפרטים היוצרים אותה . הקשבה לצרכיו , ליכולותיו , למסע חייו היחידאי , הקשבה לשם קיום אינטראקציה אותנטית , שיתוף , וא...
אל הספר