נטליה גינצבורג לבית לוי נולדה ב - 1916 בפלרמו , גדלה בטורינו ונפטרה ב - 1991 ברומא . אביה , ג ' וספה לוי , היה יהודי , מדען , דעתן , חילוני וסוציאליסט , ואמה , לידיה טאנזי , שהזדהתה עם החילון והסוציאליזם , הייתה ממוצא קתולי . הבית שייסדו השניים נשא אופי אתאיסטי ובעל הלכי רוח מודרניים ופוסט - מודרניים . יצירתה של גינצבורג מקובלת במחקר כביטוי מובהק של ספרות איטלקית מודרנית . ספר זה מבקש להוכיח שבכתיבתה הספרותית הייתה גינצבורג עסוקה גם בבירור ובהתמודדות נפתלת עם זהותה היהודית . לראשונה פגשתי את ספריה של נטליה גינצבורג בנעורי . קולה הצנוע , הנחבא , המהסס , הבוחר להתבונן בשולי החיים , בדמויות שההתרחשויות ההיסטוריות הגדולות דרסו אותן , ושפתה הרזה , יצרו בי תחושה של קרבה עמוקה . חשתי שהיא כותבת בשפתיים קפוצות וברגשות מעורבים על חוויית זהותה היהודית . חוויה הנידונה לא אחת באופן עקיף וסמוי : כשהיא עוסקת בדמויות הלכודות בסבך חייהן , כקורבנות טרגיים של ההיסטוריה , וכקורבנות החלטותיהן האומללות , בהיותן עסוקות בהדיפת קשיי חייהן הנערמים לפתחן . רבים מהן נשים , אמנים , הומוסקסואלים , יהודים . אלה שהח...
אל הספר