מלחמת יום הכיפורים שתי סוגיות מרכזיות גרמו לכך שהערכת המודיעין בנוגע למצרים דבקה בסבירות הנמוכה למלחמה והחמיצה את מתן ההתרעה בזמן : הראשונה , תרגיל המפקדות המקיף “ תחריר , ” 41 שלא התקיים בפועל והמעטה המוצלח של קיומו שימש מסווה והונאה להכנות האחרונות של מצרים למלחמה . השנייה , תוכנית המלחמה המצרית החדשה עם יעדי השטח המוגבלים שבוצעה בלי שידענו מראש דבר על קיומה אל ” ם ( מיל ’ ) י ’ | במלחמת יום הכיפורים היה ראש המדור הצבאי בענף 6 ( מצרים ) באמ ” ן מחקר מאז ראשית כהונתו ( 1970 ) של הנשיא אנואר סאדאת התמודדה מצרים עם קונפליקט פנימי עמוק בסוגיית המלחמה נגד ישראל . מצד אחד עמד הנשיא , שרצה לשנות את הסטטוס קוו המדיני שלפיו ישראל מחזיקה בכל סיני ותעלת סואץ סגורה . הוא הבין כי ישראל לא תיסוג מסיני כתוצאה מפעילות מדינית בלבד , ללא הפעלת כוחה הצבאי של מצרים . מהצד השני העריכו ראשי המערכת הצבאית כי יציאה למלחמה במצבו של הצבא המצרי דאז - שסבל ממחסור באמצעי לחימה מתקדמים וכן מרמת אימונים ומיכולות צבאיות לא מספקות - צפויה להסתיים בתבוסה . בו בזמן , ברית המועצות , שהייתה ספקית הנשק העיקרית של מצרים ,...
אל הספר