דרישת ההלכה היא שכהן שייחוסו פגום פסול לעבודה במקדש . מכאן נובעת הרגישות הרבה לייחוסי הכהנים , שחייבה בדיקה מתמדת של אלה שעבדו במקדש . יש לנו מסורת , הנמסרת מפי תנאים מאוחרים , המעידה על כך שבזמן בית שני אכן נהגו כך : " ואתה ובניך אתך תשמרו את כ הנתכםלכל דבר המזבח " ( במדבר יח , ז ) . מיכן היה ר ' אלעזר הקפר ברבי אומר : כל דבר שבמזבח לא יהא אלא בך ובבניך . "[ ול ] מבית לפרכת " ( שם ) , מיכן אמרו : מקום היה אחורי בית הכפרת ששם בודקין ייחוסי כהונה . ( ספרי במדבר , קרח , קטז ) ר ' אלעזר הקפר , תנא בן הדור החמישי , מוסר כנראה מסורת אותנטית , אך הוא מעגן אותה במדרש התורה . שמירת הכהונה בפסוק הנ " ל מתפרשת על ידו כשמירת ייחוסי הכהונה , ואף המקום בו נעשה הדבר , אחורי בית הכפרת , נרמז בפסוק . ציווי התורה : " תשמרו את כהנתכם " מתייחס . 46 סופו של הפסוק : " והזר הקרב יומת " , מסביר מדוע בחרו בו לדרשה העוסקת בבדיקת ייחוסי כהונה . לשני עניינים שונים בהמשך הפסוק . האחד : " לכל דבר המזבח " , והשני : " ולמבית לפרכת " . הראשון ברור ומתייחס לעבודות המזבח , השני טעון פירוש . נראה שאת הדרשה של ר ' אלעזר ...
אל הספר