ראינו כבר שאחד הפגמים הנפוצים בייחוסי הכהנים הוא התערבותם של עבדים בהם . הכוונה היא כמובן לעבדים כנעניים , שהם גויים , המחוייבים במקצת מצוות התורה , כמו מילה ושבת . כאשר הם משתחררים מעבדותם , אם הם רוצים , הם יכולים לטבול לשם גרות ולהפוך להיות יהודים . המקורות המדברים על נישואי עבדים עם יהודים , מתכוונים לעבדים אלה . למדנו כבר שכהנים אסורים להתחתן עם בנות גרים , ובנים מנישואים כאלה יש להם פגם ייחוס בכהונה , פגם המגביל את הכהן ברבים מתפקידיו . ועוד ראינו שחדירת יסודות אלה לכהונה יש לה גם השלכות על הופעת תכונות שליליות בכהנים . להלן נראה עד כמה מחודדת הרגישות לנישואי כהנים בעבדים כזה הוא הסיפור הנוגע ללב על בנו ובתו של צדוק הכהן הגדול , שנישבו במלחמת החורבן וביקשו השונאים להשיאם זה לזה . האח והאחות לא הכירו זה את זה כאשר בודדו אותם לשם זיווג , ואז אנו מגיעים לשיאו של הסיפור : שרייה ובכייה ההיא טליותא . אמר לה : טליא למה את בכיה ? אמרה לו : ולא אבכה שברתיה דכהנא רבא אזלה ליתנסבא לעבדא ? . 32 ראו מה שכתבנו על כך בעמ ' . 35 ( איכה רבה א , מו ) תרגום : התחילה בוכה אותה תינוקת . אמר לה : תינו...
אל הספר