התורה הקדישה את שבט לוי לעבודת הקודש , ולפיכך לא נתנה לו נחלה בארץ ישראל , כי " ה ' הוא נחלתו " . מנחלה זאת יוציאו בני לוי את פרנסתם , דהיינו מן הקורבנות המובאים למזבח . וכן מחיובים נוספים שהתחייבו בהם ישראל , כדי לפרנס את בני לוי . ואולם כבר בתורה קיימת הפרדה בין הלויים לבין הכהנים . הלויים , שאינם נמצאים במעגל הפנימי של עבודת הקודש , ניזונים בעיקר ממעשרות שישראל מתחייבים להפריש מכל יבול חקלאי ולתתו להם . לעומתם הכהנים הנושאים העקריים בעול עבודת הקודש , מקבלים חלקים נבחרים מן הקורבנות , ובנוסף עליהם גם מתנות חובה אחרות שנתחייבו בהן ישראל . וכך נכתב בתורה , בספר דברים , פרק יח : ( א ) לא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ו נחלהעם י שראלא שי ה ' ונחלתו יאכלון : ( ב ) ונחלה לא יהיה לו בקרב אחיו ה ' הוא נחלתו כאשר דבר לו : ( ג ) וזה יהיה משפט הכהנים מאת העם מאת זבחי הזבח אם שור אם שה ונתן לכהןהזרע והלחיים והקבה : ( ד ) ראשית דגנך תירשך ויצהרך וראשית גז צאנך תתן לו : ( ה ) כי בו בחר ה ' אלהיך מכל שבטיך לעמד לשרת בשם ה ' הוא ובניו כל הימים . בפסוקים אלה נמנו רק חלק קטן מהמתנות . במקומות אחרי...
אל הספר