התפילה הרפורמית לדורותיה ולמרכזיה

דליה מרקס מבחינות רבות , יותר משהייתה היהדות הרפורמית מהפכה תיאולוגית או הלכתית , היא הייתה מהפכה ליטורגית . פעמיה נשמעו מראשיתה בקול הצלול ביותר בהווי בית הכנסת על סדריו ותפילותיו . אוהדיה ומתנגדיה מתייחסים בראש ובראשונה לתפילתה , ועל אף התמורות הרבות שידעה התנועה הרפורמית לאורך כמאתיים שנות קיומה , ממשיכה הליטורגיה לתפוס מקום מרכזי בעולמה . כשם שתולדותיה של התפילה הרפורמית הן תולדותיה של היהדות הרפורמית , כך גם סידורי התפילה היהודיים בכלל - שטמנו בחובם לאורך הדורות את תקוות העם וחרדותיו , את שאיפותיו הכמוסות והגלויות ואת קשיי ההווה - מזמנים שיעור מאלף בתולדות עם ישראל . על כן , בחינתם של הסידורים מאפשרת הצצה אל תודעת עורכיהם ואל אמונותיהם . אמנם גם הסידורים המסורתיים ביטאו לאורך הדורות תפיסות תיאולוגיות ואידיאולוגיות ולעתים אף עמדות פוליטיות , אבל ברוב המקרים הייתה זו תיאולוגיה שלא מדעת . מבחינה זו , ביטויים אידיאולוגיים ותיאולוגיים בסידור התפילה שהם פרי בחירה מפורשת ומודעת , הם מחידושיה של התנועה הרפורמית . מטרת המאמר לפרוס את השאלות והעניינים העיקריים שמילאו את חללה של היצירה הליטו...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד