לשם בחינת תופעה זו אפנה למקרים שבהם קריאת הסיפור לאור הקשרו מעניקה לו משמעות חדשה . תחילה אדון בקישור בין יחידות שנתמך במרקם המילים של הסיפור , ולאחר מכן אדון במקרים שמרקם המילים אינו תומך בקריאת סיפור על רקע סיפור הסמוך לו אך עצם העמדת שתי היחידות זו בצד זו מעניקה להן משמעות חדשה או נוספת . משמעותו העיקרית של פרק טו בספר בראשית היא זכותו של זרע אברהם על ' הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת ' ועיגונה של זכות זו 24 לעצם סמיכות הפרשות ככלי פרשני ראו זקוביץ , מבוא , עמ ' . 41 – 35 בברית . עם זאת , פתיחת היחידה בכותרת ' אחר הדברים האלה ' ( טו , א ) יכולה להתמיה . מה בין ברית בין הבתרים למלחמת ארבעת המלכים והצלת לוט מן השבי ? ובלשונו של יהודה אליצור : ' אין לך פרקים הרחוקים זה מזה בתוכנם ובמהותם כמו שני פרקים אלו ' . כמובן ייתכן שיש לראות בזיקה שיוצר המספר זיקה מקומית שבאה לבאר את פתיחת דברי ה ' לאברהם : ' אל תירא אברם אנכי מגן לך שכרך ' ( טו , א ) . כלומר , לאור גבורת אברהם על מעצמת ארבעת המלכים אשר לקחו את לוט בשבי חושש אברהם מנקמה קרובה , ועל כן הוא זוכה להתגלות שתפקידה לעודד אותו...
אל הספר