את עצם השימוש במשחקי צלילים במקרא ניתן לראות בסיפור נחש הנחושת שעשה משה . לאחר שהתלוננו העם על ה ' ועל משה שאין להם תפריט מגוון דיו בעת הליכתם במדבר , ה ' שלח נחשים - שרפים שנשכו את העם : ' וישלח ה' בעם את הנחשים השרפים וינשכו את העם וימת עם רב מישראל ' ( במדבר כא , ו ) . כבר בתיאור הנחשים הנושכים יכול הקורא לחוש במשחק צלילים עדין ( שלושה פסוקים לאחר מכן [ שם , ט ] ייאמר : ' והיה אם נשך הנחש את איש ' ) , אולם משחק המילים בולט עוד יותר בהמשך , במעשה משה . לשם ריפוי העם ה' ציווה את משה : ' עשה לך שרף ושים אתו על נס והיה כל הנשוך וראה אתו וחי' ( שם , ח ) . בלשון הציווי משה התבקש לעשות ' שרף ' ולשים אותו על נס . והנה , בתיאור קיום הצו לא נאמר שמשה עשה ' שרף ' אלא ' ויעש משה נחש ' . ועוד , 1 לדיון רחב בעניין ולחלוקה לקטגוריות שונות ראו אלונזו - שוקל , פואטיקה עברית , עמ' . 33 – 20 כמובן , אתגר התרגום ניצב בשיאו לנוכח משחקי מילים כאלו , כפי שאלונזו- שוקל מעיר בצדק ( שם , עמ ' . ( 33 בובר ורוזנצווייג היו רגישים לדבר זה באופן מיוחד בתרגום המקרא לגרמנית שלהם , כפי שמעיר מאיר וייס ( בובר , דרכו ...
אל הספר