ניצול המשמעים הנלווים למילים לשם עיצוב היחידה הספרותית בולט במיוחד בלשון השירה . שם יש לראות במשמעים הנלווים חלק אימננטי מהגדרת סוג ספרותי זה עד כי ניתן לראות בדבר זה את אחת מההגדרות הבסיסיות ביותר של השירה - לשון עמוסת משמעים . דברים דומים כתבה כבר לאה גולדברג : ' השירה איננה מפרטת את העולם , היא מדחיסה אותו [ ... ] אך בתוך הביטוי הדחוס הזה , כבפקעת אחת מרוכזים אותם החוטים המתמשכים לקצותיו השונים של עולמנו ' . לפיכך , כסיכום הדיון בתרומה של ריבוי המשמעויות שיש להיגד הלשוני אני מבקש לחרוג מגבולות ספר זה ולפתוח פתח הצצה , בקיצור נמרץ , אל עומס המשמעים שיש בשפת השירה , בעיון בבית אחד מתוך ' שיר הלבנון ' שבשיר השירים ( ד , ח – יא ) : אתי מלבנון כלה / אתי מלבנון תבואי תשורי מראש אמנה / מראש שניר וחרמון ממענות אריות / מהררי נמרים . לשם נוחות הדיון אביא גם את המשך השיר , גם אם לא אעסוק בו כעת באופן ישיר : 160 אלן , יונה , עמ ' . 204 – 203 161 כך טען באוזניי פרופ ' משה גרסיאל בשיחה פרטית על סוגיה זו . 162 גולדברג , שירה , עמ ' יב – יג . 163 לא כאן המקום לניתוח מלא של השיר על שלל התופעות הספרו...
אל הספר