פרק ראשון: מטענה החורג של מילה

לכן , כל אחת מן האפשרויות היא צל נשמע . ( קירקגור , חזרה , עמ ' 116 - 115 ( הפרמטר הראשון והבולט ביותר שבו יש למספר ' חופש פעולה ' לעצב את הסיפור כך שיתאים למגמתו הוא במרקם המילים שלו . אמנם עיקר תפקידו של הסיפור הוא למסור לקורא את העלילה ( = ' סיפור המעשה ' ) , אולם השיח שבין המספר לקורא והטמעת קריאות נסתרות יבואו לידי ביטוי מובהק יותר במרקם המילים . כאמור במבוא , גם אם יש חשיבות לעצם החלוקה שבין סיפור המעשה לבין מרקם המילים אשר דרכו הוא מוגש , הרי שלמעשה קשה להפריד בין שני פרמטרים אלו של הסיפורת . כל מילה משפיעה באופן אחר על הקורא , ועל כן בחירת מילה שונה הייתה יוצרת ' סיפור מעשה ' אחר , גם אם במימושים העדינים שלו . השפעתו של ביטוי לשוני על הקורא קשורה באיזה סרח עודף ( ' משמע נלווה ' ; קונוטציה ) שנבדל מהמשמעות הלקסיקלית שלו ( מהמשמע המושגי - המילוני שלו , מה ' דנוטציה ' ) , אך שמתממש גם הוא בתודעת הקורא ומשפיע על תודעת הקריאה . יש תחומי תרבות שבהם ההגדרה המדויקת של המילה , החד – משמעיות שבה וניקיונה מסרחי אסוציאציות עודפים הן האתגר הרובץ לפתחו של החוקר , כפי שיעידו ריבוי המילונים הי...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד