יחס הנסתר לגלוי

המשמעות הנסתרת של הטקסט יכולה לרקום מערכת יחסים מגוונת עם המשמעות הגלויה , הפשוטה , של הטקסט . באופן כללי ניתן לעמוד על שלושה אופני יחס בין שתי הקריאות , וכפי שעוד ניווכח כולם מתקיימים בסיפורי המקרא : א . המשך המגמה : זהו אולי היחס הרווח ביותר בין רובדי הקריאה השונים . הקריאה הנסתרת ממשיכה את מגמת הסיפור הגלוי ומעצימה אותו . אם למשל עולה ביקורת על דמות בסיפור בקריאה הגלויה שלו , היא תתעצם עוד עת נשים לב לרמזים הפזורים לאורך הסיפור . ב . מגמה סותרת : זוהי מגמה מפתיעה ביותר , אך גם היא מתקיימת בתנ " ך . על פי מודל זה , הקריאה הנסתרת ניצבת בסתירה למה שעולה מתוך הקריאה הגלויה . למשל , ייתכן שבקריאה הגלויה יעלה שיפוט חיובי על יהוא ועל המהפכה אשר עשה , אולם עת נאזין לקריאה הנסתרת ניווכח לדעת שישנה ביקורת נוקבת עליו . במובן מסוים מודל זה מזכיר את מה שבעלי שיטת הדקונסטרוקצייה כינו ' טקסט שונה מעצמו ' ( . ( ferencedif from itself במקרה כזה , כמובן , על הקורא לפענח את הפשר של חוסר ההתאמה בין מה שנגלה כלפי חוץ ומה שמסתתר מתחת לפני השטח . ג . מגמה אחרת : לעתים הקריאה הנסתרת מעלה מתחת לפני השטח נוש...  אל הספר