על הלגיטימיות שבקריאת המקרא בעיניים ספרותיות

הסיפור המקראי הוא גם ' סיפור ' והוא גם ' מקראי ' , וככזה הוא טעון בשני מטענים שונים שבמובנים מסוימים סותרים זה את זה . סיפורי המקרא נתפסים כיום בידי רבים , ובצדק , כאחת מפסגות הספרות העולמית . גם אם במחקר הקלאסי של הסיפור המקראי נהגו , בעקבות הרמן גונקל , לראות בחסכנות הידועה של הסיפור המקראי עדות לכתיבה פרימיטיבית , הרי שכיום יותר ויותר חוקרי הסיפור רואים באותן התופעות עצמן את סגולותיו המיוחדות . חלק מעצמת הסיפור שבמקרא הוא בריבוי המשמעויות שבו ובריבוי הרבדים שבו . כל דור וכל קורא מוצאים בו אמירות חדשות , ודברי חז " ל שהתורה היא 15 סימון , הפשטות המתחדשים , עמ ' . 133 לגישה דומה ראו לנדאו , דרכי הפרשנות , עמ' . 204 – 178 וראו גם ארנד , פשט ודרש . 16 על כך בהרחבה ראו פישביין , פרשנות קדומה ; בויארין , אינטרטקסטואליות . כ ' פטיש יפוצץ סלע ' הם היום נחלת רבים בחקר הסיפור המקראי . מנגד , הוא גם סיפור ' מקראי ' , וככזה הוא בעל מגמה , הוא מבקש ללמד מוסר , פוליטיקה ותאולוגיה ; ככזה הוא מבקש להפוך את הקורא אותו לאדם טוב יותר כלפי אדם וכלפי אלוהים , ככזה הוא סיפור מחנך . במובנים מסוימים שתי הה...  אל הספר