נעה אבריאל -אבני מבוא פרק זה מתמקד במתח המובנה לכאורה בעצם הניסיון להורות באקדמיה את נושא החינוך הסביבתי . כמקרה מבחן נבחנת בו הלמידה של סטודנטים בקורס " מחשיבה אקולוגית לאזרחות סביבתית " , אשר נלמד באוניברסיטת בן - גוריון שהוסמכה ל " קמפוס ירוק " . במשך שלוש שנים השתתפו בקורס 90 סטודנטים אשר למדו לתואר ראשון במדעי הרוח או במדעי החברה . הסטודנטים התנסו בהובלת שינוי חברתי - סביבתי תוך כדי התעמקות במודל ' מערכת חברתית - אקולוגית מצומדת ' אשר מהווה מסגרת תאורטית ובסיס עיוני לפיתוח אזרחות סביבתית . הובלת שינוי חברתי - סביבתי מצריכה מעורבות אישית , קבלת החלטות המתבססת על תפיסה ערכית ולעתים קרובות נקיטת פעולה בתנאים של חוסר ודאות . דרך התנהלות זו סותרת את התפיסה האקדמית של המדע ככזה היוצר ידע " טהור " – ידע אשר מנותק מחתירה ליישום ומתאפיין בשאיפה לאובייקטיביות ובמחויבות לזהירות מדעית . על מנת להוביל את השינוי נדרשו הסטודנטים לאיסוף נתונים שיטתי , כמו גם לתיאור רפלקטיבי ( בעבודת הסיום ) של הדברים אשר למדו על עצמם במהלך הקורס . במסגרת המחקר אשר בחן את הלמידה בקורס , נערך ניתוח תוכן לרפלקציות ש...
אל הספר