גלעד אוסירובסקי מבוא " אין לי זמן , אני עמוסה . צריך לטפל בילדים , להסיע אותם לחוגים , להחזיק את הבית , לתרום את חלקי לפרנסת המשפחה [ ... ] ואתם באים ומדברים אתי על שינוי דפוס הצריכה " ( דבריה של אחת המשתתפות בכנס לחינוך סביבתי שנערך במכללת סמינר הקיבוצים ); " מאז שהתחלתי להפריד פסולת אורגנית למחזור , שמתי לב שהרגלי הצריכה שלי השתנו . אני קונה פחות וביתר תשומת לב " ( דברים של תושבת זיכרון יעקב , אחת הרשויות המקומיות שהחלו ליישם תכניות ל " הפרדה במקור " של פסולת אורגנית למחזור ) . הציטוטים שלעיל מצטרפים לאמירות אחרות ברוח זו אשר שמעתי מפי תושבים ביישובים רבים בשלוש השנים האחרונות . דבריהם עוררו בי את הרצון לנסות לעמוד על הקשר שבין המעשה היום-יומי של הפרדת פסולת למחזור לבין הרגלי הצריכה . מאמר זה עוסק בצד התרבותי והחינוכי של הפרדת פסולת אורגנית למחזור . הנחת היסוד שלו היא התובנה כי המעבר לקיימות מצריך שינוי חברתי ותרבותי עמוק . הפרדת פסולת למחזור במשק הבית היא פעולה פשוטה שאיננה כרוכה בטרחה רבה , אולם ניכרים קשיים לא מבוטלים ביישומה וקבלתה על ידי הציבור הרחב ובהטמעתה כנורמה חברתית מקובלת...
אל הספר