מדינת הפליטים

איתמר מן לא הרומנטיקה של המרד אמורה להורות לנו להביט אל החוק כפי שהוא מתפתח בתנועות חברתיות ובקהילות . ההפך הוא הנכון . ממש כשם שחוסר האמון שלנו וההכרה שלנו בכוחה של המדינה מובילים אותנו לתפיסה חוקתית ביחס אליה , כך ההכרה שלנו וחוסר האמון שלנו בכוחן של תנועות חברתיות צריכים להוביל אותנו לבחון את עולמות החוק הנוצרים בהן . וכשם שחוקתיות היא חלק ממה שיכול להוביל ללגיטימציה של המדינה , כך חוקתיות יכולה להוביל , במסגרת אחרת , ללגיטימציה של קהילות ותנועות . במשמעות המשפטית יש עושר המאתגר את החיים החברתיים , ומגבלה פוטנציאלית על כוח ואלימות שרירותית . עלינו להפסיק להגביל את החוק ( נומוס ) . עלינו להזמין עולמות חדשים . א . מבוא בכתבה קטנה ששודרה ב - CNN בסוף נובמבר 2010 דיווחה הרשת על תיאטרון מקומי של פליטים ומבקשי מקלט בקהיר . בהצגות מבטאים הפליטים את מצוקותיהם במצרים - התעללויות המשטרה , שנאת הזרים , החשש מהשיבה לארץ גזרה . כל הקשיים שהם מספרים עליהם מוכרים גם לפליטים ולמבקשי המקלט בישראל , גם אם הפרטים אחרים או המידות משתנות . יש להניח שגם סיפורי חייהם של השחקנים דומים לאלה של רבים ממבקשי ה...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד