יונתן ברמן מבוא בעשורים האחרונים , מדינות העולם המכונות " מפותחות " מציבות עוד ועוד מכשולים בפני מבקשי מקלט המבקשים להיכנס לתחומן . במה שנתפס כמימוש ריבונותן להחליט מי יבוא בשעריהן ומי לא , חומות פיזיות , ביורוקרטיות ומשפטיות מזדקרות בכל עבר , ומדינות מאמצות להן סוגים מגוונים של מדיניות מניעת כניסה , כשכל מדינה מנסה להפחית את מספר מבקשי המקלט בתחומה ולהניח למדינות אחרות להתמודד עם הגידול העולמי במספר הפליטים . מדינות מחמירות את דרישותיהן מאזרחי מדינות " מייצרות פליטים " ומחייבות אותם באשרת כניסה , מטילות סנקציות כספיות על חברות תעופה שהטיסו נוסעים שאינם מצוידים באשרה כזאת כדי למנוע הגשת בקשות מקלט בנמלי התעופה , ונוקטות הליכים מזורזים בנמלי התעופה כדי לגרש מבקשי מקלט סמוך לאחר שהגיעו . מדינות מתחמקות מן הצורך לבחון בקשות מקלט בשלל אמצעים נוספים , כמו עצירת מבקשי מקלט בלב ים לפני כניסתם למים הטריטוריאליים של המדינה או מיד * הכותב הוא בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת קולומביה ותואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל - אביב . בעבר עמד בראש הקליניקה לזכויות מהגרים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ושימ...
אל הספר