אפילוג אפריקה זה כאן

בדצמבר 1973 פרסם אגף הנוער של משרד החינוך "חוברת למחנך" ושמה ניתוק יחסי ישראל–אפריקה . "אחת מן הבעיות הכואבות שהתלוו למלחמה , " הצהירה ההקדמה , "היתה שרשרת ניתוקי היחסים הדיפלומטים שנכפתה עלינו מצד ארצות אפריקה . התהליך היה מזורז מאד , מכאיב בחריפותו , ולקחו בו חלק אף מדינות שנחשבו לידידות מסורתיות של ישראל . " המורים נקראו לנהל דיונים בכיתות : ההנחה הייתה שבני הנוער שותפים לטראומה . "הנושא מטריד מאוד , " קבעה החוברת ( ליבה . ( 3 , 1973 בדיעבד התברר שהיה פער מטריד , או לכל הפחות ראוי לציון , בין תחושת השבר שליוותה את ניתוק היחסים לבין המציאות : במקומות מסוימים לא פחתה המעורבות הישראלית באפריקה אלא דווקא העמיקה . אמנם כמה ממדינות אפריקה הקפיאו כל מגע עם ישראל , אבל חברות ישראליות המשיכו לסלול כבישים באפריקה , לבנות בה בנייני ציבור ושיכונים ולפתח פרויקטים במדינות רבות ביבשת : נפח המסחר הכולל הוכפל ואף שולש . ( Chazan 1981 , 34–30 ) שני בתי ספר ישראליים הוסיפו לפעול בחוף השנהב עד אמצע שנות השמונים , ( Decalo 1998 , 161 ) אלא שאת מקומם של הדיפלומטים והמומחים הרשמיים תפסו עתה שליחים של קונצ...  אל הספר