א. "כשגולדה מאיר הייתה באפריקה": המלכה הלבנה הגדולה רוקדת הורה

" ארזתי את חפצי , " נזכרה גולדה מאיר בנסיעת הבכורה שלה לאפריקה , ב-1958 כדי להשתתף ביום השנה הראשון לעצמאות גאנה , "ובמשך שעות על שעות שקעתי בהזיות על אפריקה ועל התפקיד שאולי נוכל למלא בהתעוררותה של היבשת הגדולה ההיא" ( מאיר . ( 233 , 1975 הזיותיה של מאיר על אפריקה התגשמו בשורה של תמונות ציוריות המתוארות באוטוביוגרפיה שלה , ובראשן הטקס שבמהלכו הוכתרה צ'יף של שבט הגולה בליבריה : "כשנגמרו הריקודים הוליכו אותי כ-200 מנשי השבט לסוכת-קש זעירה ומחניקה שבה הלבישו אותי בגלימות הצבעוניות של 'צ'יף' עליון והכניסו אותי בברית בפולחן חשאי" ( שם , . ( 234–235 גולדה מאיר לא הייתה הישראלית הראשונה שחלמה בהקיץ על אפריקה וגם לא המנהיגה היחידה שצולמה לבושה מחלצות אפריקניות ססגוניות . ואולם אין ספק כי מאיר , יותר מכל אדם אחר , זוהתה עם הידידות בין ישראל לאפריקה , בראש ובראשונה בשל פעילותה הדיפלומטית המאומצת : שנותיה בתפקיד שרת החוץ ( 1956–1966 ) חפפו את תור הזהב של יחסי ישראל–אפריקה ואת שנות השפל בקשרי ירושלים עם משטר האפרטהייד . "לעתים דומה היה כי גולדה מניחה את כל היוקרה האישית שלה על 'הקלף האפריקני , "'...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד