דומה שמבין העקרונות שהנחו את ביקורת העדויות של קרו אף אחד לא עורר ביקורת כה נוקבת בקרב בני זמנו וסימני שאלה כה רבים בקרב חוקרים עכשוויים כמו העיקרון שקבע כי אי - דיוק בפרטים פוגם בעדות באופן חסר תקנה . המהלך הביקורתי של קרו הסתמך על " הליכי הביקורת ההיסטורית " ששאל ממאמר של ג ' וזף בדייה שהתפרסם בהמשכים בכתב העת histoire litt י raire ʼ Revue d de la France ב - , 1900 – 1899 שקבע כי " אין לקבל סיפור אלא במצב שבו הוא מקיים במלואם את תנאי הסבירות הפנימית והחיצונית " . לצורך יישום שיטת הביקורת הזאת אימץ קרו מתכונת אחידה של סקירת עדויות , שכללה , לצד ניתוח ביקורתי שלווה במובאות מייצגות ונועד לעמוד על תרומתו של כל ספר וספר להכרת המלחמה , פריטי מידע הנוגעים לעד ולשהייתו בחזית . מלבד שמו המלא של העד , שם יחידתו וביוגרפיה קצרה שלו , הוא שיבץ בראש כל סקירה טבלה שבה צוינו בשמן היחידות שנכללו באוגדה שאליה השתייכה יחידתו של העד , במטרה לאפשר הצלבה בין עדותו לבין תיאוריהם של עדים אחרים שהשתייכו לאותה אוגדה ונכחו באותם קרבות . באותו מקום הוא התייחס גם לתקופת הזמן המתוארת בספר ולטיבו מבחינת הדיוק בפרט...
אל הספר