רק ספר הקדושה ( H ) היה יכול לכתוב " והתקדשתם והייתם קדשים " ( ויקרא כ , ז , וכן יא , מד ) . עם ישראל יכול להיות קדוש רק מתוך מאמציו הוא ; אלוהים נתן לעם את המצוות כאמצעי להתקדש . כל המופעים האחרים של " התקדשתם " הם ממקורות שאינם כוהניים , ומשמעותם שונה : " טהרו את עצמכם " . יוצא מן הכלל מופע אחד בספר יחזקאל , נביא שהושפע מאוד מספר הקדושה , אולם במקרה זה אלוהים מדבר בגוף ראשון ואומר " והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רַ בים , וידעו כי אני ה "' ( לח , כג ) . עם ישראל מקדש את עצמו בציות למצוות אלוהיו , ואילו אלוהיו מקדש את עצמו בעצם כוחו , המתבטא במקרה זה בהשמדת גוג וחילו . מעתה יכירו כל העמים בגדולת אלוהי ישראל ובקדושתו ( והשוו שם לו , כג - ל , לו ) . בספר יחזקאל הקדושה היא השוני של האלוהים , האחרות המוחלטת שלו , וההכרה בשוני זה היא שמעוררת פליאה ויראת כבוד . ארבעת קובצי החוקים שבחומש נבדלים זה מזה בתפיסת הקדושה . המקור הכוהני ( P ) מגביל את הקדושה לחפצים מקודשים ולאנשים מקודשים , כלומר לקודשים ולכוהנים . קדושתם של הכוהנים שקודשו פעם אחת בידי משה ( ויקרא ח ) היא קדושה קבועה ואוטומטי...
אל הספר