פסוקים יא - יח הם חטיבה אורגנית העוסקת במעשים ( פסוקים יא - יג ) , בדיבור ( פסוקים יד - טז ) ובמחשבה ( פסוקים יז - יח ; השוו אבן עזרא לשמות כ , ב ) . את המעשים שדנה בהם היחידה אפשר לחלק למעשים הנעשים בסתר ( פסוקים יא - יב ) ומעשים הנעשים בגלוי ( פסוק יג ) . סביר להניח שספר הקדושה לא חידש צוויים מוסריים אלה , אלא בחר אותם ממקור אחר ( אולי מקור שבעל פה ) כדי לקבץ אותם בכותרת " קדושה " . ממש כשם שספר הקדושה לא המציא את התהליך של זבח השלמים ( פסוקים ה - ח ) , אלא שאל אותו מהמקור הכוהני ( ויקרא ז , טז - יח ) כדי לכלול אותו בכותרת הקדושה , כן ייתכן שספר הקדושה שאל ( מהמקור הכוהני ) והרחיב את כל המצוות בפרק זה לאותה מטרה . למצוות מוסריות אלה היתה השפעה עמוקה על חז " ל , והם פירטו והרחיבו אותן . השפעה לא פחותה היתה להן בראשית הנצרות , כפי שמודגם באיגרת יעקב . יעקב עשה שימוש מודע ומתמיד בפסוקים יב - יח : אם אדם אוהב לרעהו כמוהו ( איגרת יעקב ב , ח ) , הוא נמנע מלנהוג באנשים במשוא פנים ( איגרת יעקב ב , א , ט ) , להונות אחרים או להלין את שכרו של שכיר ( איגרת יעקב ב , ד ) , להישבע ולהתחזות ( איגרת ...
אל הספר