מאחר שבן ישראל אינו אסור במגע בנבלת אדם ( האיסור חל רק על הכוהנים . ויקרא כא , א - ד ) , על אחת כמה וכמה שגם מגע בנבלת חיה אינו אסור . אבל עליו להימנע ממגע בנבלה ומאכילתה . ואם נגע בנבלה או אכל ממנה ייטמא ועליו לכבס את בגדיו ולרחוץ ( שם יא , מ ; יז , טו ) . רק אם ייגע בקודש או אינו מיטהר מטומאתו יהיה חייב ( שם ז , כ ; יא , טז ) . ] יז , טו [ להסבר על שיטת הטיהור " וכבס ֶ בגדיו ו רָ חץ במים " ראו פרק יא פסוק כה . הדרישה היא לרחוץ את הגוף כולו . ] יז , טז [ " ונשא ע ונו " — גזר דין אלוהי שאין בו חנינה ואין ממנו דרך חזרה . בכל המקרים שאין העונש מצוין הרי הוא יגיע , ואת הנעשה אין להשיב . במונחים תאולוגיים אולי אפשר לומר שהעונש מכפר על החטא ( ראו בייחוד יומא ח , ח . אך אין להימנע מהעונש עצמו ) .
אל הספר