קדמותו ותפוצתו של טקס השעיר לעזאזל ברורות לעין . טקסי טיהור וטקסי הסרת טומאה דרו בעולם העתיק בכפיפה אחת : אין די בגירוש הטומאה . יש גם לאיין את כוחה . שלוש דרכים היו להסרת כוחה של הטומאה , קללה , הרס או גירוש , והדרך האחרונה היתה דרך מקובלת מאוד . את הרע גירשו למקום מוצאו ( לדוגמה , עולם האופל או הישימון ) או למקום שכוחות הרשע בו יפעלו לטובת מי ששילח אותו ( לדוגמה , שילוח הרע לארץ אויב ) או למקום שבו לא יוכל להרע ( להרים או לישימון ) . בכתבים פולחניים ממסופוטמיה מופיעות דוגמאות רבות להסרת הרשע בהעברתו ובהשלכתו , ודוגמאות אלה קשורות לטקס השעיר לעזאזל . בטקסים כאלה המחלה הדמונית של אדם נגוע או של בית נגוע מועברת לחפץ אחר ( בעל חיים שנשחט , לחם , בצק , צלמית וכדומה ) , ומחפץ זה נפטרים במקום הולם . הדוגמה שלפנינו תתמקד בהבדלים התפיסתיים והמערכתיים שבין הטקסים המסופוטמיים ובין הטקסים המקראיים , במקום לפנות להבדלים ולדמיון שהם פורמליים גרידא . באתכה – למנתי ( ; Uttuke Limnuti שורות 138 - 115 ) מורה אאה לבנו מרדוך איך לטהר חולה שנכנס בו דיבוק ( גרני , עמ ' . ( 95 - 84 בין הטקסים הרבים ישנו טק...
אל הספר