פרק יב ופרק טו עוסקים בטומאת הפרשות מאיברי המין . פרק יב מתמקד בטומאת ההפרשה הדמית של יולדת ( . ( lochia בשבעת הימים שלאחר לידת בן זכר זרימת הדם חזקה יחסית לזרימת דם הווסת ( נושא שעולה בפרק טו , פסוקים יט - כד ) , ביום השמיני נימול הבן , ושלושים ושלושה ימים לאחר מכן , כאשר ככל הנראה פסק הדימום , מביאה האם את המנחה הנדרשת למקדש . אם נולדה נקבה , ימי הטומאה של האם כפולים : ארבעה עשר ימי נידה ועוד שישים ושישה ימי טומאה . לאחר מכן היא מביאה את המנחה הנדרשת . אם אין בידה להביא את המנחה הנדרשת , התורה מתירה לה להביא מנחה שערכה הכספי נמוך .
אל הספר