מן המכתב המוזכר לביכובסקי ( מ 20 ביוני 1899 ) אפשר ללמוד לא רק על קריאתו השיטתית של ברנר ביצירות מופת של הספרות הרוסית ובביקורת שנכתבה עליהן , אלא גם כיצד השפיעה קריאה זו על תפיסתו העצמית בכלל וכאיש ספרות בפרט . במכתב הזה ברנר שוב מזהה את עצמו עם הגיבורים בספרות הרוסית , הפעם עם גיבור “ כתבי המשוגע “ לגוגול . ברנר משווה את המראה החיצוני שלו של בחור ישיבה מוזנח למראהו החיצוני של המשוגע בסיפורו של גוגול , המונע ממנו , לדבריו , לקשור קשרים עם משכילי הומל : אתה שואל ע “ ד הרושם שעשתה עלי עיר הומל , משכיליה וכו ‘ . הנה , כמדומני , לא נכחד ממך שיש לי תמיד רק מכירים מעטים , ביחוד , שאני הנני גם עתה בחיצוניותי בחור ישיבה בכל פרטיו . ועוד יותר : בחור ישיבה משחת המראה ממש כגבור ב “ כתבי המשוגע “ להוהול [ גוגול ] , ומי זה יארח לחברה עמדי ? ישנם רגעים שלבי דוי בדבר הזה , אך בכלל ינוח רוחי . אני יושב וקורא — ותו לא . ההזדהות של ברנר עם המראה החיצוני של המשוגע אצל גוגול כמוה כהזדהות עם מצבו הנפשי . אמנם אין במכתב סימנים לשיגעון גדלות כדי להתגבר על ההרגשה שחייו הם חסרי חשיבות , כמו אצל גיבורו של גוג...
אל הספר