כזכור , הקיבוצים התחילו את דרכם ללא הון עצמי . הרווחים שצברו לאורך השנים יצרו את בסיסו של ההון העצמי . תנאי ההלוואות הלא צמודות והמסובסדות פעלו להגדלת הון זה , בעיקר בסוף שנות השבעים . שיעורי הון עצמי גבוה והישענות מוגבלת על מקורות חיצוניים מביאים ביטחון רב יותר ומאפשרים לקחת סיכונים כלכליים וחברתיים . בחלק מהתקופות ביצעו הקיבוצים השקעות שהיה ספק אם יחזירו את עצמן , וזאת , ללא הון עצמי מספק ועל בסיס קבלת הלוואות מבחוץ בשיעור גבוה . הקיבוץ המאוחד בלט בהון עצמי שלילי בשנים . 1971 - 1958 הקיבוץ הארצי כמצרף עבר להון עצמי שלילי ב , 1987 והתק " מ ב . 1990 ההסדרים החזירו את הקיבוצים להון חיובי , אך חלקם ממשיכים להפסיד ולשחוק את הונם העצמי , ונמצאים היום עם הון שלילי . בכלכלת שוק מודרנית לא כל יזמות מצליחה . בהתייחס לקיבוצים , החקלאות הייתה גורם יציב , יחסית , מכיוון שהיו בה מכסות ייצור ומסגרות ייצור בחלק מהענפים , וניתן סבסוד לחלק מהמוצרים . למרות קשיי החקלאות , השפעת העונתיות ונזקי הטבע ניתן להגדירה , במרבית השנים , כבעלת סיכון מוגבל . גם למבנה המשק המעורב בקיבוץ הייתה השפעה מצמצמת על כלל ...
אל הספר