התעשייה בקיבוצים הייתה הגורם שאפשר את צמיחתם של הקיבוצים למסגרות כלכליות חברתיות גדולות , כאשר מספר חברים בכל יישוב מאפשר קיום עצמאי . לכאורה , אפשר היה להגדיל את התעשייה ללא גבול , תחת מגבלות היכולת הפיננסית , המוכנות להעסיק עובדים שכירים מהחוץ והיכולת הניהולית והעסקית . ובאמת , בחלק מהקיבוצים צמחו מפעלים גדולים מבוססים ומצליחים , אך בחלק מהם התעשייה החריפה במידה רבה את המשבר . בתעשייה המודרנית קיימים סיכונים רבים . ככל שישראל נפתחה יותר לייבוא מחו " ל וככל שהוסרו מכסי המגן , נחשפה התעשייה גם לסיכונים הגלובליים העולמיים . השינויים התמידיים במחירי חומרי הגלם מצד אחד , ובמחירי המוצרים מצד שני , מחריפים את הסיכונים בתעשייה . הקמת מפעלי התעשייה בקיבוצים הייתה אולי התנאי ההכרחי להמשך קיומם , אך היכולת לקיימם לאורך זמן לא הייתה ברורה מאליה . ניתוח חלקה של התעשייה במשבר הקיבוצים מראה כי היו בעיות קשות בחלק מהמפעלים , לא רק בשל עלות ההון , המחסור בהון חוזר ושער החליפין . ( 16 ) התברר כי קיימות בעיות יסודיות הקשורות למבנה התעשייה , לאיכות הניהול ושיטותיו ועוד ... הדרישה מהתעשייה , כגורם מוביל...
אל הספר