בניגוד למה שהיה מקובל בארצות בעלות חקלאות מפותחת , במרבית המשקים בארץ ישראל החלו החקלאים את דרכם כמעט ללא הון עצמי משלהם . בארצות הברית לדוגמה , הונם העצמי של המשקים החקלאיים ב 1940 היה כ % 69 מהמאזן , מלבד הקרקע שהייתה פרטית . בארץ ישראל , ערב מלחמת העולם השנייה , משק קיבוצי עם % 15 הון עצמי נחשב למשק מבוסס . המימון המוסדי בהקמת הקיבוצים עבר שלבי התפתחות שונים , אך רק באמצע שנות השלושים חתמו הקיבוצים על חוזי ההלוואות עם הסוכנות היהודית . חלק מהוצאות הקמת הקיבוצים והרצתם נמחקו ולא מוסדו כהלוואות . תנאי ההלוואות השתנו לאורך השנים , הן במשך ההחזר והן בשיעורי הריבית . היקף המימון בשלבי הקמת היישובים וביסוסם נקבע לפי מספר הנחלות שהוגדר לכל יישוב , לפי אופיו ולפי בסיסו החקלאי . ה " נורמה " ששימשה בסיס להקצאה הכספית , בשלבי היסוד והפיתוח של היישובים , הלכה ועלתה , במשך השנים , ועמה עלו שיעורי ההקצבה בערכים מוחלטים שביטאו את " התייקרות המתיישב " . בסוף שנות החמישים , לאחר המשבר שעברו הקיבוצים , החלה להיבנות מערכת האשראי המרוכז שהתמידה שנים רבות ( עד סוף שנות השבעים ) . תקופת האשראי המרוכז ה...
אל הספר