הקשר עם הגורמים הממסדיים , הממשלה והסוכנות היהודית , נשאר חשוב גם בימים שלאחר חילופי השלטון . גם אם השלטון היה פחות " ידידותי " , רבים מהפקידים ( בכירים וזוטרים ) נשארו אותם פקידים שתמכו במערכות הקיבוציות והזדהו עמן . בבחינת הקשר עם גורמי הממשלה , צריך לציין שמערכת האשראי המרוכז במשרד החקלאות המשיכה לעבוד ולהתקיים גם לאחר המהפך , אך החשש וההערכה היו שמידת האפקטיביות שלה תלך ותרד . הגורמים התנועתיים המממנים , שחלקם בסל המימון לקיבוצים גדל , ניסו לשלב גורמים ממשלתיים בפעולותיהם או בהסכמי מימון משולבים . לדוגמה , בנק החקלאות ( בנק ממשלתי ) שיתף פעולה עם הקיבוץ המאוחד , וב , 27 . 2 . 1979 העבירה התנועה לבנק 10 מיליון ל " י לחלוקה בין 20 קיבוצים ( 0 . 5 מיליון ל " י לקיבוץ ) , לפי הנחייתה . ( 18 ) במסמך זה חסרים הרקע , הפרטים המלאים של ההלוואות ומי לקח את הסיכון הכרוך באי החזרתה ? אך סביר להניח ששני השותפים להסדר ( הקיבוץ המאוחד ובנק החקלאות ) יצאו נשכרים ממנו . לעומת הסכם זה היו , כנראה , ויכוחים בין התנועות לבין משרד החקלאות והבנקים השותפים לאשראי המרוכז בדבר מעורבותן בביצוע השקעות פיתוח...
אל הספר