המהפך השלטוני בחודש מאי , 1977 ועליית ממשלת הליכוד לשלטון , העמידו את הקיבוצים בפני מצב חדש ויצרו אי ודאות גדולה לגבי העתיד . השנים מאז המשבר הכלכלי בשנות החמישים והמסגרות הייחודיות שהוקמו לצורך הטיפול ביישובים החקלאיים ובקיבוצים במיוחד , הצליחו לייצב את מצבם והביאו אותם , ערב המהפך , למצב טוב יחסית ויציב . בקיבוצים חששו שהשלטון החדש לא ימשיך את הסדרי העבר ולא יסייע לקיבוצים " האויב האידאולוגי " !? ברקע עמדה השאלה התאורטית והמעשית , האם הקיבוצים מסוגלים בכלל להתקיים ללא סיוע ציבורי ותמיכת המדינה בעתות משבר !? השאלות : מה עושים ? מה טומן בחובו העתיד ? העסיקו רבים ממנהיגי התנועות הקיבוציות ומחברי השורה . יעקב גדיש ( חבר קבוצת יבנה ) , רכז ועדת המשק של הקיבוץ הדתי , מספר ( 45 ) שמיד לאחר המהפך כינס במשרדו הקטן במזכירות הקיבוץ הדתי את רכזי המחלקות הכלכליות של התנועות . לדבריו , השתתפו בפגישה : שושיק מהקיבוץ המאוחד , דב פלג מהקיבוץ הארצי וגדי גיל מהאיחוד . בפגישה ( 46 ) העלו נציגי התנועות את חששם כי מקורות המימון והפיתוח המסורתיים ייסגרו וכי צריך להבטיח מקורות מימון חילופיים בכל דרך אפשרית ...
אל הספר