ההתייחסות למצבה הכלכלי של התנועה הקיבוצית בסוף שנת תש " י ( 1950 ) מתבססת בעיקרה על " ילקוט הקבוצות והקיבוצים בשנת תש " י " , ( 14 ) שהוציאה ברית הפיקוח . בגלל השונות הרבה בגיל הקיבוצים ובמצב התפתחותם , נהגו ברית הפיקוח והתנועות לחלק את כלל הקיבוצים לקבוצות לפי גילים . החלוקה אפשרה לאפיין את מצבם במדויק ולאתר את הבעיות המיוחדות שלהם . המחקר מחלק 196 קיבוצים לקבוצות משנה בצורה הבאה : א . 23 משקים ותיקים שנוסדו עד . 1925 ב . 17 משקים צעירים שנוסדו בשנים . 1935 - 1926 ג . 22 משקי ההתיישבות החדשה שנוסדו בשנים . 1938 - 1936 ד . 16 משקי ההתיישבות החדשה שנוסדו בשנים . 1940 - 1939 ה . 15 משקי ההתיישבות החדשה שנוסדו בשנים . 1943 - 1941 ו . 21 משקי ההתיישבות החדשה שנוסדו בשנים . 1946 - 1944 ז . 23 משקי ההתיישבות החדשה שנוסדו בשנת . 1947 ח . 59 משקים שנוסדו לאחר מלחמת העצמאות . מאזן משותף מצרפי של הקיבוצים לסוף שנת תש " י נראה כך : סך כל מרכיבי הרכוש הקבוע ( % , ( 68 . 7 מומנו כמעט באופן מלא על ידי הלוואות מעל שנה וההון העצמי ( % . ( 67 . 1 הצגת מרכיבי המימון השונים בקיבוצים מחייבת פירוט יתר בשל ...
אל הספר