השנים הרצופות של מצוקה כספית בקיבוצים , בעיקר בשל אי השלמת ביסוסם על ידי המוסדות המיישבים ובגלל ההפסדים שנצברו בפעולת המשקים , הביאו את הקיבוצים וארגוניהם לחפש מסגרות מימון נוספות וחדשות . מוקי צור כותב במבוא לספרו של יעקב זק על קרן הקיבוץ המאוחד : ( 14 ) הקשר בין יכולת המגביות והתנועה הציונית לרתום הון יהודי לפרויקט בניין הארץ לבין הרצון של רבים לבצע את החלום - לא היה פרופורציונלי , ועל כן מראשית הדרך נעשה ניסיון ליצור מנופים כלכליים המחויבים יותר כלפי המתיישבים וההתיישבות . הוא מציין שגם בתמיכתו של רופין בהקמת בנק הפועלים ובהקמת " ניר שיתופית " היה ביטוי להבנת מובילי ההתיישבות כי חייבות להיות מסגרות מימון משלימות ותומכות בנוסף למסגרת התנועה הציונית . לדבריו התברר , בסוף שנות העשרים , כי בלי ארגון הקיבוצים במסגרת תנועות ארציות - המפעל ההתיישבותי לא יחזיק מעמד . המשבר היה כה כבד עד שמשימתן המרכזית של התנועות הייתה לארגן עזרה הדדית בין הקיבוצים ולא לתת לאף קיבוץ ליפול בשל הקשיים במימון ההתיישבות ובשל הצטברות ההפסדים . בין התנועות הקיבוציות בלט הקיבוץ המאוחד באופיו המשימתי . לדעתו , על ה...
אל הספר