הפסקת ההתיישבות , המצוקה הכלכלית הרצופה והמחסור במקורות מימון השאירו את המשקים חלשים ופגיעים . על חולשותיו של המשק הקיבוצי , באותן שנים , מצביע אליעזר הכהן . הוא מציין כי הגירעון הוא עדיין מנת חלקם של רוב הקיבוצים . לדבריו , מתן האמצעים על ידי קרן היסוד במשך תקופה ארוכה ולא בבת אחת , ושיטת האשראי והקיצוצים הבלתי פוסקים , גרמו להארכת הקיום ללא בסיס של המשקים , ליוקר ההתיישבות , להפסדים עצומים ולניצול לא יעיל של כוחות העובדים . רוב המשקים מחכים לתקציב לשווא . התפתחות המשקים נבלמת ומתאחר מועד החתימה על חוזה החזר תשלומי הון ההשקעה . במשקים הוא אומר , מנסרת השאלה מהי ההשקעה הנכונה למשק ? ומה הם טיב וכמות הנכסים - אמצעי הייצור ההכרחיים ? אלו שהמשק יוכל באמצעותם לשאת את עצמו וגם לשלם את הלוואות קרן היסוד . בסופו של דבר חודשה ההתיישבות , בשנות העלייה החמישית , בהיקף ניכר , ובעזרת קרן מיוחדת שהוקמה על ידי בנק הפועלים ו " ניר " קודמו חלק חשוב מהתכניות . במשקי העובדים של גושי עפולה והקישון נעשתה עבודת ביסוס חשובה באמצעיה של הסוכנות היהודית ובוואדי חווארית החלה התיישבות ממשית ברוב השטח שיועד למטעי...
אל הספר